נחמה קליינר ז"ל
 דברים  לנחמה,
נחמה בשדה


יהודה עמיחי  כתב:

"הגעגועים הם הפרי
המעשים  והדברים  שבאמת קורים  בעולם
הם הפרחים שנובלים  מהר ולא נשארים
הפרי נשאר קצת יותר ובו זרעים  לגעגועים הבאים
השורש נשאר באדמה"....

במקורות שלנו נאמר שגיל שמונים הוא לגבורה. ואכן הייתה כאן גבורה רבת שנים, מלווה במאבק עיקש, במלחמת החיים, ביומיום האפור שלא תמיד  ניתן להופכו לוורוד ולזוהר... אודה ולא אבוש ידענו כי לאחרונה הפך המאבק למר וקשה, ונחמה עמדה בו בגבורה עילאית בתבונתה  הסגולית. אמנם לא לבד הגיעה לקרב הזה, כי אם מלווה בכל אוהביה אהוביה, ובולט בהם יעקב המסור והנאמן. נחמה ידעה כי  זה קרב שאין בו מנצחים. אכן הקרב האחרון. בתקופה זו, עיניה המרגשות העידו כאלף עדים שהיא מבינה וכואבת את השתנות הזמנים, ואת גזר הדין של הטבע והגורל .וגם בימים מרים כאלה לא חסכה מאמץ כדי לשמור  על ברק פניה ועל מתק חיוכה.

אנו באנו היום להיפרד מנחמה שאהבנו והערצנו. ובאנו  לזכור  תחנות חייה  מארגנטינה הרחוקה, עבור בעלייתה לארץ  כחלוצה בקיבוץ  פעילותה כאחות,וגולת הכותרת כאם ובונה משפחה .מתווה דרך לשבט יקר.

אנו נזכור את חסד  נעוריה, עת עלינו ארצה ומצאנו בביתם של נחמה ויעקב, בית חם פתוח לרווחה, שם תמיד הייתה צלחת וכוס מוגשים  בנדיבות לב  ביד חמה ובטבעיות מרעננת. כעולים חדשים שרה ואני ונירית ותמר ראינו בבית בכפר, גם את ביתנו אנו. ומאז נקשרה נפשנו בנפשה. ומאז קבלנו אותה, כאחותנו שהייתה לרבבה, כמנחה, כשושנה בין הדודים היא הייתה הדודה שאין בלתה. נחמה - אני תקווה - שבחכמתך ובפקחותך השובבה - את ידעת שאת עלית על כלנו.

רבות התכונות הטובות שאיפיינו את דמותה של נחמה. הדאגה למשפחה הקרובה כרחוקה, גידול ילדיה ובניית משפחה לתפארת, יחד עם יעקב האוהב אהבה אמתית, זו שאינה תלויה בדבר - ואשר סופה להתקיים. מהר מאד הפכה נחמה  למרכז המשפחה בישראל  אשר הקרין גם למשפחה  בארצות ארגנטינה  ואמריקה. היא בנתה  כאן מכללה ללימודי חיי המשפחה ואוניברסיטה לחכמת החיים, מכון בינלאומי לדאגה לכל ולאהבה עם דוקטורט לתבונה והומור, ומהר מאד עברנו כולנו אצלה קורסים מזורזים לאהבה ולדאגה ובלי משים למדנו לסור לפקודתה ולהצדיע בשתיקה אוהבת למהיגותה. כעבד הנרצע התנכי המסרב לצאת לחופשי ,אמרנו גם אנו אהבנו את גברתי.

אכן נגלתה לעינינו מפקדת טבעית שהפכה למנהיגה אמיתית  רבת השפעה על כל הסובבים אותה. הייתה לה סמכות שאין עוררין וכמנהיגה מבטן ומלידה, ידעה את מלאכת גיוס הכוח ובניית  צבא וחינוך  פקודיה.

לא היה ארוע או כנס משפחתי,יום הולדת  או ביקור של קרובים מחו"ל בהם נחמה לא רכזה כוחות ולא הפעילה את כולנו בחלוקה מאוזנת של צווי גיוס למשימות שונות. אתה תסיע, השני יביא דברים ועוד כהנה וכהנה. מגייסת, ככתוב בחוזים, כל אחד לחוד וכולם יחד.

נחמה קראה לנו מי לא יבוא, ברעדה. נחמה רמזה מי לא ישמע. בקשתה הפכה לפקודה וכל צוו שלה היה  לחוקי וכשר דמהדרין.

ועתה המשפחה הגרעינית בניה ונכדיה חשים בבשרם,לראשונה את חזיון הבלהות של היתמות, ואוהביה כולם- בהם וותיקי יתמות - חוזרים ומעלים את טעמה המר (של היתמות) ועתה הצבא הזה מביט נבוך ועצוב כיצד זה קרה שהמנהיגה החליטה, לחדול לדאוג, לצאת לחופשי. מחליפה נחלה למנוחה נכונה, ובצנעה ובשקט מעבירה את שרביט הפיקוד לנותרים  אחריה.

תם פרק  רב עלילות של אם ואחות ברוכת כשרונות ועשייה, על כך עוד יסופר. ועתה אנו אבלים וכואבים, נפתח איש איש  בדרכו ובשעתו, את ספר הזכרונות ונדלה ממנו את תמונות נחמה  ומשפחתה המפוארת, וכל אחד יחפש שם את נחמה שלו ויבקש ממנה נחמה. נזכור את אמרי חכמתה ואת החיוך השובב,ואת רעננות עשייתה ורוחה האיתנה.

ומעל לכל נזכור בגאווה שזכינו להיות בקרבתה  וננצור בגעגוע מהול בדמעה את מתיקות אהבתה.

...ונסיים עם עמיחי ונשלים את השורות  שפתחנו  בו

..."וכל הזמן רצים שליחים אל ילדותי
כדי להביא  משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי
כמו מבית שעומד ליהרס
או כמו רובינזון קרוזו מן האניה השוקעת לאט
אל האי ,כך אני מוציא מילדותי
דברים  וזכרונות להמשך חיי."

נוחי בשלווה נחמה ויערבו לך רגבי עפרך.

מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט האתר נבנה כתרומת ממשפחת רוזנברג בהוקרה לסוניה וגד רוזנברג ז"ל