כדי לגלות את הצליל הירוק, צריך לנסוע בכביש המוביל מתל-אביב לשפלה, בואכה רמלה. לפנות שמאלה ברמזור שער ירושלים של צריפין ולשטוף את העיניים בירוק העז של פרדסי ניר-צבי.
פעם בשנות ה- 50, נשתלו כאן עולי ארגנטינה בבתי קוביה אדומי גגות באדמה כבדה ובוצית. אז, היו כאן הרבה ריש מתגלגלת והרבה פחות ירוק. בינתיים, יחד עם הילדים והעצים, צמחו גם הבתים, התערבבו הלשונות והירוק פלש גם למדשאות. למקום כזה שרקמתו השופעת, זורמת ומתחדשת אל נימים חדשים, טבעי שיש גם ימי הולדת. כאלה שחולפים ביעף בירוק עמום, ואחרים שמתעכבים להדגיש צליל עמוק.
ביום הולדת שכזה בשנת 1973, בדיוק בגיל 20, נולד גם הצליל הירוק.
כינו אותו בכל מיני שמות, ניצחו עליו מוסיקאים מחוננים כמו הולנדר, יוסי וואלד ואחרים. זימרו בו הרכבים נפלאים. תחילה של 16 צלילים ראשוניים חלוציים, ואחר יותר או פחות כמו המנגינות. בשנים 1987/88 חוברה לו לצליל הירוק מנגינה חדשה, הרמוניה בת 45 גוני צליל, עליה מנצח בעוז חם מרטין מוסקוביץ. אך כמו אז, כמו תמיד, גם עכשיו ויותר, אפשר לשמוע בו את הירוק.