לכל אחד מאיתנו יש חלום קטן
שהיינו רוצים להגשים כבר מזמן.
כל אחד מאיתנו נושא איזה ג'וק
אבל להגשימו?! אני עכשיו טיפה עסוק...
ונפלא הוא לראות איך חלום מתפתח
ובהרבה עבודה הוא עולה ופורח
נותני עצות וגם חולמים יש בכפר הזה. המון.
אבל רק בזכות אדם אחד יש בו גם מוזיאון.
מוזיאון אמנם קטן אך אפשר בו לראות
שפעם היו פה אפילו פרות
ולא ראית שום וילה, לא שמאלה, לא ימינה
מקום קטן היה. קראו לו כפר ארגנטינה.
ותמונות ישנות, עם המון חמורים
ובתי סוכנות קטנים ושבילי עפר צרים.
ניר צבי שלנו, בתמונות שחור לבן
ודוב'לה, שהיה מתוק כבר כשהיה קטן.
אז איך אתה יכול שלא להתרגש
לראות שם את שלויימה, עם הפריז'ה והאש.
ונוסעים בעגלות, רתומות לסוסים,
ושבילים של בוץ בחורף והמון פרדסים.
ורואים הילדים שגדלים כאן ועכשיו,
שפעם, בותיקים לא היו "גיל הזהב"
וכולם בתמונות כל כך יפים וצעירים
אז, כשלא היינו כל כך עשירים.....

* נכתב לחיים ארקוסין ע"י רונית עמיאל
חג העצמאות 2000